י"ג עיקרי חברון – חברון בתנ"ך: שלשה עשר ערכים, התחלות, בסיסי זהות ויסודות  חברון, העיר העברית הראשונה והבירה הראשונה של…

השמאל האנרכיסטי בארץ ובחו"ל מפיץ את הטענה שהנוכחות היהודית הרסה את הכלכלה ואת תנועת הערבים בעיר. את היעד הזה הם מבצעים ע"י הפקת חומרי תעמולה וסיורים ברחוב דוד המלך, הרחוב היחיד בו מותרת נוכחות יהודים בחברון. רוב החנויות ברחוב זה נסגרו בצו צבאי לאחר סדרת פיגועים.

ואנו אומרים – להסתכל למציאות בעיניים, ולהוביל את התהליך ברצינות ובאחריות. אנו קוראים די לכיבוש.

רגשות הרצי"ה לחברון לפני שחרורה עלו בכאב ובזעקה על הניתוק מחברון, בשיחה המפורסמת בליל יום העצמאות תשכ"ז, בא ביטא את הכאב על נטישת וקריעת חברון מעם ישראל.

התואר "העיר העברית הראשונה" מיוחס לתל אביב (נוסדה ב- 1909) ושמור לה מקום מכובד בתולדות ישראל בעת החדשה. אך מבט בפרספקטיבה רחבה, על כל תולדות ישראל, מוביל למסקנה כי העיר הזכאית לתואר הזה, היא ללא ספק – חברון | שבת "חיי שרה" בה נקרא על קנין מערת המכפלה ע"י אברהם אבינו, היא הזדמנות טובה להעלות כמה נקודות מהעבר ההיסטורי הארוך מאד של חברון, הנמשך כבר לאורך כארבעת אלפים שנה

בין שתי הערים עזה וחברון היו במרוצת ההיסטוריה קשרים הדוקים, כאשר לא מעט משפחות נדדו בין עזה וחברון וגם ירושלים | יהודים שנאלצו לברוח מירושלים וחברון היו מבקשים להם בשעת צרה מקלט זמני בעזה, שם היו שולטים מושלים אחרים | גם בתקופות של מגפות שהיו פורצות בירושלים ובחברון, היו היהודים היושבים שם חשים אל העיר עזה המרווחת והשטופה פרדסים וגינות | מאידך, כאשר התרגשו מלחמות על עזה היו יהודי עזה עולים למצוא מקלט בחברון ההררית

שבת חיי שרה היא "ראש השנה" של חברון | בפרשה קוראים בתורה על קניית מערת המכפלה ע"י אברהם אבינו ובכל שנה נוהגים עשרות אלפים להגיע לחברון, להיות ממש בתוך המקום בו הפרשה הזאת התרחשה. זוהי חוויה מיוחדת ומרגשת ועשרות אלפים עושים מאמצים מיוחדים, מוכנים להתארח בכל תנאי – גם באוהלים עם שקי שינה – רק כדי להיות עם גיבורי הפרשה במקום עצמו בחברון, במערת המכפלה | השנה לאור המצב, לא מתקיים אירוח המוני. נחדש אותו בע"ה בשנה הבאה, בביטחון ובשמחה

במשך כל שנותיו בארץ ישראל, כרבה של יפו, רבה של ירושלים והרב הראשי לא"י, היה לראי"ה – הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל – קשר מיוחד, נפשי ומעשי, לחברון עיר האבות. הוא פעל רבות למען היישוב בחברון, שעבר בימיו תהפוכות, זעזועים ואירועים קיצוניים ותהומיים. הוא עשה ככל יכולתו להביא לשיקום ראוי ומכובד של הישוב אחרי פרעות תרפ"ט, אך שאיפה זו לא התממשה. (בימים אלו נמצא ב"ה בשלבי השלמה ספר מקיף על חיבור הראי"ה קוק זצ"ל ועיר האבות חברון).
בחסדי ה', חברון זכתה בדורנו לעבור מראיה וחזון – לרציה ובניין, כלשון הכתוב "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עופרה יחוננו" (תהלים קב טו). הכיסופים לחברון זכו לצאת אל הפועל, להתגשם ולהתקיים בדבריו, פעולותיו ומעשיו של בנו וממשיך דרכו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. הוא זכה לעמוד בראש הישיבה שהיוותה כוח מניע מרכזי בחידוש היישוב היהודי בעיר האבות.

י"ח אב הוא יום הזיכרון לפרעות תרפ"ט בחברון (24.8.1929) הפרעות התחוללו בכל הארץ, ובהן נרצחו כ – 150 יהודים,…

השלכות הממצאים החדשים בתל חברון
דיון הסטורי הלכתי

ספר חברון בעריכת עודד אבישר היה המקור העיקרי למידע על קהילת חברון אחרי שחרור העיר בשנת תשכ"ז | הספר נפוץ באלפי עותקים, אך שתי המהדורות המודפסות אזלו | לצפיה>>

מדריך למבקר בחברון